פשוט לטייל בקרקוב – סיורי שמע מודרכים, המדריך הוירטואלי שלך

בית כנסת טמפל קרקוב

בתקופות השיא של יהדות פולין לפני 300-400 שנים מחצית מהיהודים בעולם חיו בפולין. ההנהגה היהודית הארוכה ביותר בהיסטוריה מאז בית ראשון הייתה “וועד ארבע הארצות” שהנהיגה את יהודי פולין במשך 244 שנים והייתה ממש מדינה בתוך מדינה. לפני השואה פולין הייתה עדיין הלב של העם היהודי והתגוררו בה מעל שלושה מיליון יהודים, מספר שהיה שווה ערך למספר היהודים בכל מדינות אירופה ביחד למעט רוסיה.

בערים גדולות רבות בפולין היהודים היוו כרבע ואף שליש מהאוכלוסייה, כך היה בוורשה וכאן בקרקוב. חלק מהיהודים בפולין היו מאוד מסורתיים ושמרו על ציביון שונה מהאוכלוסייה המקומית וחלק אחר וקטן יותר שמרו על היהדות שלהם בדרך מודרנית יותר עם מאפיינים מקומיים יותר. זה בא לידי ביטוי בדברים רבים כגון לבוש, חינוך, תרבות ועוד. כאלו היו רבים מיהודי קרקוב, זה גם השם שיצא להם. בקרקוב היהודים לא התבוללו כפי שהיה לעיתים במדינות מערב אירופה אבל הם ניסו למתוח את גבולות היהדות ולצאת קצת מגבולות המסורת שלא השתנתה מאות שנים. בקרב יהודי קרקוב זה בה לידי ביטוי למשל בהקמת בית ספר לבנות דתיות על ידי שרה שנירר, אגודות ספורט, תנועות נוער וגם כאן בבית הכנסת טמפל שאנחנו רואים.

בית הכנסת הטמפל שימש את היהודים הפחות דתיים או אם אפשר להגיד, היהודים הדתיים המודרניים יותר בקרקוב. אפשר לראות בקלות שהסגנון של בית הכנסת מזכיר סגנון בניה של כנסיות וזוהי השפעה מערבית – אירופאית. כך גם שמו – טמפל.

לא רק בבית הכנסת הטמפל יש השפעה נוצרית אלא בכל בתי הכנסת האשכנזים. צורת הישיבה בבתי הכנסת האשכנזים היא בשורות כלפי ארון הקודש ולא במבנה של ח’ כפי שנהוג בבתי הכנסת הספרדים ובבתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל. הפאר והצבעים מאפיינים גם הם בתי כנסת אשכנזים. באופן ספציפי בית הכנסת הטמפל נבנה על פי בית כנסת אחר שנמצא בוינה וזאת מכיוון שבתקופה שבה הוא נבנה בין השנים 1860 ל – 1862 קרקוב הייתה תחת שליטת האימפריה האוסטרו הונגרית. חלק מהאלמנטים העיצוביים בתוך בית הכנסת מושפעים מהסביבה הקרובה. כך למשל הקשת על ארון הקודש שמורכבת מבתים גבוהים ונמוכים היא בסגנון פולני מובהק וכך גם הכיפה המוזהבת שמעל ארון הקודש שמזכירה את הכיפה של הקפלה שליד הקתדרלה של ואוול.

בית הכנסת נהרס בתקופת השואה ושימש את הנאצים כמחסן אבל לאחר המלחמה שוקם והתקיימו בו תפילות של יהודים שחיו באזור. בשנות ה – 80 ועד שנת 2000 זרמו לבית הכנסת תרומות והוא שופץ כפי שאתם רואים אותו היום. אין בו תפילות אורתודוקסיות היום והוא משמש בעיקר לאירועים המתקיימים במרכז ה JCC הסמוך.