בית הכנסת הרמ”א
תחנה מספר 4 מתוך סיור השמע ברובע היהודי בקרקוב
הרבה היסטוריה, בואו רגע נחזור להווה. תחשבו רגע שאתם סטרטפיסטים שעובדים כבר שנתיים על הפיתוח שלכם. יום ולילה אתם על זה, יודעים שזה הולך להיות הווייז או הדיסק און קי הבא. ואז כשאתם כבר מריחים את הישורת האחרונה אתם פותחים עיתון ומגלים שמישהו באינדונזיה בדיוק השיק את המוצר שלכם ורשם עליו פטנט. שובר ? כן…. זה בדיוק מה שקרה לרמ”א, רבי משה איסרליש, רגע לפני שהוא הוציא את הספר שאמור היה ליישר קו בכל העולם היהודי בנוגע להלכות מעשיות ולחיים היהודים במאה ה 16.
המפה
על מה הוא לא חשב ? פסיקה שתאסור אכילת קיטניות בפסח בגלל חשש להחמצה של הגרגרים בשקים הלחים, הצבת המזוזה בצורה אלכסונית במשקוף כדי להביא פשרה בין המנהג האשכנזי להציב מאוזן את המזוזה למנהג הספרדי להציב אותה מאונך והיו לו עוד מאות פסיקות רלוונטיות. אבל מספר חודשים לפני הדפסת הספר נשמעת דפיקה בדלת ושליח מארץ ישראל מציג לו את שולחן ערוך, ספר שבדיוק סיים רבי יוסף קארו מצפת והביא בדיוק את אותו הרעיון שהרמ”א עבד עליו במשך שנים. ספר הלכות שיקבע מעכשיו והלאה את אורח החיים התורני והיהודי על פי ההלכה הפסוקה.
הרמ”א יכל היה להוציא את הספר שלו ועד היום היו מתקוטטים על ההלכות, האם זה לפי יוסף קארו או לפי הרמ”א. אבל הרמ”א שהיה אדם גדול בחר לוותר על האגו, לגנוז את הספר שהוא כתב ולהוסיף הגהות כהערות לספרו של יוסף קארו. כך הוא לא קרא תיגר על עבודתו של חברו לדרך, שאיתו מעולם לא נפגש, רבי יוסף קארו.
גדולה של בן אדם זו היכולת לשים בצד את האגו בשביל מטרה משותפת. כזה היה הרמ”א, האדם אולי היחיד שהצליח לאחד את כל יהדות אשכנז סביב קוד חוקים והלכות אחד ובכל זאת הוא קבר את ספרו מתחת לעץ בחצר כפי שמספרים. להגהות שלו על השולחן הערוך הוא קרא מפת השולחן. מכיוון שיש שולחן ויש מפה. יוסף קארו בנה את השולחן והוא שם עליו מפה.
בית הכנסת
בבית הכנסת שלו אפשר לראות על אחד הקירות את המשפט הבא: אדם דואג על איבוד דמיו / ואינו דואג על איבוד ימיו; דמיו אינם עוזרים / וימיו אינם חוזרים. כלומר אדם דואג לחישוב ממונו אבל לא דואג לחישוב זמנו. ומה חשוב בחיים בסופו של דבר ? הדברים שהספקת לעשות בחייך או הכסף שצברת ? הרמ”א נפטר בגיל 36 על פי הפולקלור וכנראה בגיל מאוחר יותר על פי המציאות. אם תיקחו את כל כתביו ותקראו אותם יידרשו לכם אולי 20 שנים לקרוא ולהבין את הפסיקה שלו והוא היה צריך לכתוב את כל זה בתקופת חיים קצרה יחסית. אין ספק שהוא דוגמא לאדם שרצה לנצל כל רגע שאלוהים העניק לו על פני האדמה.
אתם מוזמנים להיכנס לבית הכנסת, הכניסה בתשלום. הכניסה כוללת גם את בית הקברות מאחור שבו ההדרכה הבאה אבל ניתן להציץ לבית הקברות גם מהסמטה שליד מבלי להיכנס.
יאן קרסקי
רגע לפני שאתם נכנסים או ממשיכים הלאה, הסתכלו בבקשה מימין לכניסה על פסלו של יאן קרסקי היושב על ספסל. קרסקי הוא חסיד אומות עולם פולני שהתגנב לגטאות ולמחנות ההשמדה כדי לכתוב דו”ח ולהביא מידע אמין למנהיגי אומות העולם החופשי. הביוגרפיה שלו, שנכתבה עליו, נקראת “קרסקי – כיצד ניסה אדם אחד לעצור את השואה” אבל לצערנו גם אחרי פגישות עם בכירים רבים במערב, כולל שרים בממשלת בריטניה, ועם מנהיגי היהודים בארצות הברית שהצליחו להפגיש אותו אישית עם נשיא ארצות הברית רוזוולט, מאמציו לא צלחו ומכונת ההשמדה הנאצית לא נעצרה עד סוף המלחמה.
בית הכנסת הרמ”א
תחנה מספר 4 מתוך סיור השמע ברובע היהודי בקרקוב
הרבה היסטוריה, בואו רגע נחזור להווה. תחשבו רגע שאתם סטרטפיסטים שעובדים כבר שנתיים על הפיתוח שלכם. יום ולילה אתם על זה, יודעים שזה הולך להיות הווייז או הדיסק און קי הבא. ואז כשאתם כבר מריחים את הישורת האחרונה אתם פותחים עיתון ומגלים שמישהו באינדונזיה בדיוק השיק את המוצר שלכם ורשם עליו פטנט. שובר ? כן…. זה בדיוק מה שקרה לרמ”א, רבי משה איסרליש, רגע לפני שהוא הוציא את הספר שאמור היה ליישר קו בכל העולם היהודי בנוגע להלכות מעשיות ולחיים היהודים במאה ה 16.
המפה
על מה הוא לא חשב ? פסיקה שתאסור אכילת קיטניות בפסח בגלל חשש להחמצה של הגרגרים בשקים הלחים, הצבת המזוזה בצורה אלכסונית במשקוף כדי להביא פשרה בין המנהג האשכנזי להציב מאוזן את המזוזה למנהג הספרדי להציב אותה מאונך והיו לו עוד מאות פסיקות רלוונטיות. אבל מספר חודשים לפני הדפסת הספר נשמעת דפיקה בדלת ושליח מארץ ישראל מציג לו את שולחן ערוך, ספר שבדיוק סיים רבי יוסף קארו מצפת והביא בדיוק את אותו הרעיון שהרמ”א עבד עליו במשך שנים. ספר הלכות שיקבע מעכשיו והלאה את אורח החיים התורני והיהודי על פי ההלכה הפסוקה.
הרמ”א יכל היה להוציא את הספר שלו ועד היום היו מתקוטטים על ההלכות, האם זה לפי יוסף קארו או לפי הרמ”א. אבל הרמ”א שהיה אדם גדול בחר לוותר על האגו, לגנוז את הספר שהוא כתב ולהוסיף הגהות כהערות לספרו של יוסף קארו. כך הוא לא קרא תיגר על עבודתו של חברו לדרך, שאיתו מעולם לא נפגש, רבי יוסף קארו.
גדולה של בן אדם זו היכולת לשים בצד את האגו בשביל מטרה משותפת. כזה היה הרמ”א, האדם אולי היחיד שהצליח לאחד את כל יהדות אשכנז סביב קוד חוקים והלכות אחד ובכל זאת הוא קבר את ספרו מתחת לעץ בחצר כפי שמספרים. להגהות שלו על השולחן הערוך הוא קרא מפת השולחן. מכיוון שיש שולחן ויש מפה. יוסף קארו בנה את השולחן והוא שם עליו מפה.
בית הכנסת
בבית הכנסת שלו אפשר לראות על אחד הקירות את המשפט הבא: אדם דואג על איבוד דמיו / ואינו דואג על איבוד ימיו; דמיו אינם עוזרים / וימיו אינם חוזרים. כלומר אדם דואג לחישוב ממונו אבל לא דואג לחישוב זמנו. ומה חשוב בחיים בסופו של דבר ? הדברים שהספקת לעשות בחייך או הכסף שצברת ? הרמ”א נפטר בגיל 36 על פי הפולקלור וכנראה בגיל מאוחר יותר על פי המציאות. אם תיקחו את כל כתביו ותקראו אותם יידרשו לכם אולי 20 שנים לקרוא ולהבין את הפסיקה שלו והוא היה צריך לכתוב את כל זה בתקופת חיים קצרה יחסית. אין ספק שהוא דוגמא לאדם שרצה לנצל כל רגע שאלוהים העניק לו על פני האדמה.
אתם מוזמנים להיכנס לבית הכנסת, הכניסה בתשלום. הכניסה כוללת גם את בית הקברות מאחור שבו ההדרכה הבאה אבל ניתן להציץ לבית הקברות גם מהסמטה שליד מבלי להיכנס.
יאן קרסקי
רגע לפני שאתם נכנסים או ממשיכים הלאה, הסתכלו בבקשה מימין לכניסה על פסלו של יאן קרסקי היושב על ספסל. קרסקי הוא חסיד אומות עולם פולני שהתגנב לגטאות ולמחנות ההשמדה כדי לכתוב דו”ח ולהביא מידע אמין למנהיגי אומות העולם החופשי. הביוגרפיה שלו, שנכתבה עליו, נקראת “קרסקי – כיצד ניסה אדם אחד לעצור את השואה” אבל לצערנו גם אחרי פגישות עם בכירים רבים במערב, כולל שרים בממשלת בריטניה, ועם מנהיגי היהודים בארצות הברית שהצליחו להפגיש אותו אישית עם נשיא ארצות הברית רוזוולט, מאמציו לא צלחו ומכונת ההשמדה הנאצית לא נעצרה עד סוף המלחמה.
סיורי שמע מודרכים
הרובע היהודי קזימיש
הרובע היהודי בקרקוב הוא יחיד ומיוחד. בתי הכנסת הרבים שחלקם פעילים היום הם רק חלק מהסיפור המשקף מאות שנים של קהילה מפוארת שנכחדה בשואה. יש כאן ניסיון לשמר אווירה יהודית המזכירה את העבר לצד...
הגטו ומוזיאון שינדלר
קשה מאוד לזהות את הגטו בשכונת פודגוז'ה שמעבר לנהר. השכונה מתחדשת ולא נשארו שרידים רבים מהגטו. הביקור כאן מתחיל בכיכר השילוחים שהפכה להיות מיצג המשלב את העבר וההווה עם הכיסאות...
מצודת ואוול
מצודת ואוול מוגדרת על ידי אתרי אינטרנט ואנשים רבים כמקום שהוא אתר החובה הראשון לראות כתייר בקרקוב. המצודה נמצאת מעל גדת נהר ויסלה וצופה אליו. ניתן לטייל במתחם החיצוני ולבקר במספר...
אתרים בקרקוב
כיכר הכיסאות
כיכר הכיסאות היא האנדרטה הגדולה ביותר בגטו קרקוב. האדריכל ראה לנגד עיניו את התמונה של חיסול הגטו והמטלטלין שנשארו כאן לאחר שהיהודים עזבו. כיכר ריקה ומזוודות וחבילות בכל מקום.
מכרה המלח וייליצקה
מכרות המלח בסמוך לקרקוב, בעיר וייליצ'קה, הם מכרות מלח מרשימים בכל קנה מידה. העובדה שהמקום הוא היעד הכי פופולרי לתיירים בפולין שבו מבקרים מעל מיליון מבקרים בשנה מעיד על כך. במכרות מסלול המיועד למבקרים
המפעל של שינדלר
המוזיאון שנמצא במפעל המפורסם של אוסקר שינדלר שהתפרסם בסרט "רשימת שינדלר" הוא מוזיאון שואה העוסק בעיקר באימת החיים היהודים בקרקוב תחת הכיבוש הנאצי ובאופן כללי בכיבוש הנאצי של פולין וקרקוב.
טיולים בסביבת קרקוב
Ojcow national park
אם אתם מחפשים אתנחתא מההמולה של המטרופולין הגדול של קרקוב, אחד המקומות שאפשר להינות מציוץ ציפורים, והרבה ירוק הוא הפארק הלאומי Ojcow שנמצא פחות משעה נסיעה מהעיר
דרום פולין וסלובקיה
שילוב של טיול בקרקוב, זקפונה והרי הטטרה בסלובקיה הוא שילוב מנצח לטיול של 10 ימים ומעלה. למעשה נחיתה בקרקוב לטיול של פרק זמן ארוך מאפשרת מספר מסלולים שהאטרקטיבי ביותר מביניהם: דרום פולין והרי הטטרה
מכרה המלח וייליצקה
מכרות המלח בסמוך לקרקוב, בעיר וייליצ'קה, הם מכרות מלח מרשימים בכל קנה מידה. העובדה שהמקום הוא היעד הכי פופולרי לתיירים בפולין שבו מבקרים מעל מיליון מבקרים בשנה מעיד על כך. במכרות מסלול המיועד למבקרים
כתבות בנושאים שונים
חומת הגטו בקרקוב
שריד חומות הגטו-בשביל היהודים החומה סימלה הבדל בין חיים למוות. מחוץ לגטו היה אפשר לשרוד, לגנוב אוכל, להסתתר ואפילו למרוד. בתוכה היה עתיד אחד שהוביל להשמדה.
כשהרבי פגש את הכומר בבית קפה
מכירים את הבדיחה שכומר ורב נכנסים לבר ? אז זהו, שכאן זה אמיתי. הכומר הוא האפיפיור יוחנן פאולוס השני והרב הוא באר מייזלש ושם הבר הוא "חבר'ה" והוא בכלל בית כנסת מייזלש במקור.
מסעדות כשרות בקרקוב
מדהים להסתובב בקז'ימיש - הרובע היהודי בקרקוב שבמשך 600 שנים היה מרכז לקהילה מפוארת שחרבה בשואה. בסיור במקום היום, תופתעו לראות כל כך הרבה בתי כנסת ואתרים יהודיים ממש קמים לתחייה