בית הכנסת הרמ”א

תחנה מספר 4 מתוך סיור השמע ברובע היהודי בקרקוב

הרבה היסטוריה, בואו רגע נחזור להווה. תחשבו רגע שאתם סטרטפיסטים שעובדים כבר שנתיים על הפיתוח שלכם. יום ולילה אתם על זה, יודעים שזה הולך להיות הווייז או הדיסק און קי הבא. ואז כשאתם כבר מריחים את הישורת האחרונה אתם פותחים עיתון ומגלים שמישהו באינדונזיה בדיוק השיק את המוצר שלכם ורשם עליו פטנט. שובר ? כן…. זה בדיוק מה שקרה לרמ”א, רבי משה איסרליש, רגע לפני שהוא הוציא את הספר שאמור היה ליישר קו בכל העולם היהודי בנוגע להלכות מעשיות ולחיים היהודים במאה ה 16.

המפה

על מה הוא לא חשב ? פסיקה שתאסור אכילת קיטניות בפסח בגלל חשש להחמצה של הגרגרים בשקים הלחים, הצבת המזוזה בצורה אלכסונית במשקוף כדי להביא פשרה בין המנהג האשכנזי להציב מאוזן את המזוזה למנהג הספרדי להציב אותה מאונך והיו לו עוד מאות פסיקות רלוונטיות. אבל מספר חודשים לפני הדפסת הספר נשמעת דפיקה בדלת ושליח מארץ ישראל מציג לו את שולחן ערוך, ספר שבדיוק סיים רבי יוסף קארו מצפת והביא בדיוק את אותו הרעיון שהרמ”א עבד עליו במשך שנים. ספר הלכות שיקבע מעכשיו והלאה את אורח החיים התורני והיהודי על פי ההלכה הפסוקה.
הרמ”א יכל היה להוציא את הספר שלו ועד היום היו מתקוטטים על ההלכות, האם זה לפי יוסף קארו או לפי הרמ”א. אבל הרמ”א שהיה אדם גדול בחר לוותר על האגו, לגנוז את הספר שהוא כתב ולהוסיף הגהות כהערות  לספרו של יוסף קארו. כך הוא לא קרא תיגר על עבודתו של חברו לדרך, שאיתו מעולם לא נפגש, רבי יוסף קארו.
גדולה של בן אדם זו היכולת לשים בצד את האגו בשביל מטרה משותפת. כזה היה הרמ”א, האדם אולי היחיד שהצליח לאחד את כל יהדות אשכנז סביב קוד חוקים והלכות אחד ובכל זאת הוא קבר את ספרו מתחת לעץ בחצר כפי שמספרים. להגהות שלו על השולחן הערוך הוא קרא מפת השולחן. מכיוון שיש שולחן ויש מפה. יוסף קארו בנה את השולחן והוא שם עליו מפה.

בית הכנסת

בבית הכנסת שלו אפשר לראות על אחד הקירות את המשפט הבא: אדם דואג על איבוד דמיו / ואינו דואג על איבוד ימיו; דמיו אינם עוזרים / וימיו אינם חוזרים. כלומר אדם דואג לחישוב ממונו אבל לא דואג לחישוב זמנו. ומה חשוב בחיים בסופו של דבר ? הדברים שהספקת לעשות בחייך או הכסף שצברת ? הרמ”א נפטר בגיל 36 על פי הפולקלור וכנראה בגיל מאוחר יותר על פי המציאות. אם תיקחו את כל כתביו ותקראו אותם יידרשו לכם אולי 20 שנים לקרוא ולהבין את הפסיקה שלו והוא היה צריך לכתוב את כל זה בתקופת חיים קצרה יחסית. אין ספק שהוא דוגמא לאדם שרצה לנצל כל רגע שאלוהים העניק לו על פני האדמה.
אתם מוזמנים להיכנס לבית הכנסת, הכניסה בתשלום. הכניסה כוללת גם את בית הקברות מאחור שבו ההדרכה הבאה אבל ניתן להציץ לבית הקברות גם מהסמטה שליד מבלי להיכנס.

יאן קרסקי

רגע לפני שאתם נכנסים או ממשיכים הלאה, הסתכלו בבקשה מימין לכניסה על פסלו של יאן קרסקי היושב על ספסל. קרסקי הוא חסיד אומות עולם פולני שהתגנב לגטאות ולמחנות ההשמדה כדי לכתוב דו”ח ולהביא מידע אמין למנהיגי אומות העולם החופשי. הביוגרפיה שלו, שנכתבה עליו, נקראת “קרסקי – כיצד ניסה אדם אחד לעצור את השואה” אבל לצערנו גם אחרי פגישות עם בכירים רבים במערב, כולל שרים בממשלת בריטניה, ועם מנהיגי היהודים בארצות הברית שהצליחו להפגיש אותו אישית עם נשיא ארצות הברית רוזוולט, מאמציו לא צלחו ומכונת ההשמדה הנאצית לא נעצרה עד סוף המלחמה.