ביתו של מרדכי גבירטיג
את הסיור שלנו ברובע היהודי בקרקוב נתחיל ברחוב joselewisza (יוסלבישה) שנקרא על שמו של ברק יוסלביץ’ שהיה קולונל יהודי בצבא הפולני באחת ממלחמות העצמאות שלהם כנגד הרוסים, מלחמה שלא צלחה. ברק הקים גדוד פרשים יהודי. נעצור מול בית מספר 5 בו התגורר המשורר מרדכי גבירטיג ששמו לא אומר דבר לרוב הישראלים שחיים היום, אבל את השיר שלו “העיירה בוערת” אתם בטח מכירים – לשמיעת השיר. גבירטיג הוא אחד מ 169 משוררי יידיש ששמם מופיע בויקיפדיה תחת ההגדרה “משוררי יידיש” אבל לרובנו שמותיהם לא מוכרים כלל. תתקרבו רגע לחלונות דירת המרתף ותסתכלו פנימה. קחו שתי דקות של שקט כדי להאזין לצלילים הרחוקים האלו. מוזיקה יידית כל כך מוכרת ואם זאת כל כך רחוקה ונשכחת.
מרדכי היה אחד מאבני הדרך של התרבות היידית לפני שהוכחדה בשואה. תרבות עשירה של שפה, שירה , ספרות ותיאטרון שהייתה חלק כל כך גדול מיהדות מזרח אירופה בכלל ופולין בפרט. השיר שהוא כתב “העיירה בוערת” המוכר לנו מטקסי יום השואה “שריפה אחים שריפה…” היה אולי שיר הערש לתרבות העשירה הזאת, בת אלף השנים. כך לפחות הגדיר את זה אלי ויזל, ניצול השואה וחתן פרס נובל לשלום.
מרדכי גבירטיג לא נולד בעולם שקל להתפתח בו בתחום היצירה. קזימיש, הרובע היהודי של קרקוב, כמו רוב השכונות והעיירות היהודיות בפולין של תחילת המאה ה-20 הייתה שכונת עוני. רוב היהודים שגרו כאן היו עניים מאוד. עוני שקשה לנו לדמיין היום. אבא של מרדכי, הוציא אותו מהחיידר בגיל עשר ושלח אותו להיות שוליה לנגר כדי שילמד מקצוע ויוכל להתפרנס בעתיד. בגיל 10 מרדכי לא יכל להתנגד למהלך הזה, אבל בהמשך חייו הוא ממש לא אהב שהגדירו אותו כנגר. הוא היה משורר, מלחין ושחקן מוכשר.
מספרים שלא ידע כלל לכתוב תווים אבל את המנגינות ידע לזמזם ואחרים כתבו את התווים על פי הזמזום. הוא כתב שירים רבים ושיחק בהצגות רבות והיה מוכר ברחבי אירופה היהודית אבל את מקומו בתודעה ההיסטורית היהודית הוא קיבל בעקבות השיר “העיירה בוערת”. את השיר הוא לא כתב על השואה, כפי שרבים חושבים, אלא על פוגרום פשיטיק שהתרחש ב 1936 בפולין. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת. הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות מכיוון שהוא קורא להתמרדות, להתקוממות, להתמודדות אקטיבית עם דיכוי וחורבן. לאחר השואה השיר הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים.
גבירטיג נרצח על ידי הנאצים בעת אחת האקציות לחיסול גטו קרקוב. תרבות השטייטל, כינוי שדבק בעיירות היהודיות של פולין, נעלמה עם השמדתם של יהודי אירופה ופולין אבל כאן ברובע היהודי בקרקוב היא מקבלת פתאום מעין רנסנס קל, על ידי שיקום בתי כנסת אבל אפילו יותר מזה דווקא בגלל הרצון של הפולנים להזכיר ולא למחוק את העבר היהודי של קזימיש. אפשר לראות את זה על קירות הבתים, בתפריטי המסעדות, בשמות המקומות ואפילו בבר הכי חם בעיר – חבר’ה שבו שימרו את ציורי הקיר של בית הכנסת שהיה במקום. נגיע להכל ואתם מוזמנים לראות את כל זה בסיור שלנו ברובע. מוזמנים לנקודה הבאה.
ביתו של מרדכי גבירטיג
את הסיור שלנו ברובע נתחיל ברחוב joselewisza (יוסלבישה) שנקרא על שמו של ברק יוסלביץ’ שהיה קולונל יהודי בצבא הפולני באחת ממלחמות העצמאות שלהם כנגד הרוסים, מלחמה שלא צלחה. ברק הקים גדוד פרשים יהודי. נעצור מול בית מספר 5 בו גר המשורר מרדכי גבירטיג ששמו לא אומר דבר לרוב הישראלים שחיים היום, אבל את השיר שלו “העיירה בוערת” אתם בטח מכירים – לשמיעת השיר.
גבירטיג הוא אחד מ 169 משוררי יידיש ששמם מופיע בויקיפדיה תחת ההגדרה “משוררי יידיש” אבל לרובנו שמותיהם לא מוכרים כלל. תתקרבו רגע לחלונות דירת המרתף ותסתכלו פנימה. קחו שתי דקות של שקט כדי להאזין לצלילים הרחוקים האלו. מוזיקה יידית כל כך מוכרת ואם זאת כל כך רחוקה ונשכחת.
מרדכי היה אחד מאבני הדרך של התרבות היידית לפני שהוכחדה בשואה. תרבות עשירה של שפה,, שירה , ספרות ותיאטרון שהייתה חלק כל כך גדול מיהדות מזרח אירופה בכלל ופולין בפרט. השיר שהוא כתב “העיירה בוערת” המוכר לנו מטקסי יום השואה “שריפה אחים שריפה…” היה אולי שיר הערש לתרבות העשירה הזאת, בת אלף השנים. כך לפחות הגדיר את זה אלי ויזל, ניצול השואה וחתן פרס נובל לשלום.
מרדכי גבירטיג לא נולד בעולם שקל להתפתח בו בתחום היצירה. קזימיש, הרובע היהודי של קרקוב, כמו רוב השכונות והעיירות היהודיות בפולין של תחילת המאה ה-20 הייתה שכונת עוני. רוב היהודים שגרו כאן היו עניים מאוד. עוני שקשה לנו לדמיין היום. אבא של מרדכי, הוציא אותו מהחיידר בגיל עשר ושלח אותו להיות שוליה לנגר כדי שילמד מקצוע ויוכל להתפרנס בעתיד. בגיל 10 מרדכי לא יכל להתנגד למהלך הזה, אבל בהמשך חייו הוא ממש לא אהב שהגדירו אותו כנגר. הוא היה משורר, מלחין ושחקן מוכשר.
מספרים שלא ידע כלל לכתוב תווים אבל את המנגינות ידע לזמזם ואחרים כתבו את התווים על פי הזמזום. הוא כתב שירים רבים ושיחק בהצגות רבות והיה מוכר ברחבי אירופה היהודית אבל את מקומו בתודעה ההיסטורית היהודית הוא קיבל בעקבות השיר “העיירה בוערת”. את השיר הוא לא כתב על השואה, כפי שרבים חושבים, אלא על פוגרום פשיטיק שהתרחש ב 1936 בפולין. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת. הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות מכיוון שהוא קורא להתמרדות, להתקוממות, להתמודדות אקטיבית עם דיכוי וחורבן. לאחר השואה השיר הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודי
גבירטיג נרצח על ידי הנאצים בעת אחת האקציות לחיסול גטו קרקוב. תרבות השטייטל, כינוי שדבק בעיירות היהודיות של פולין, נעלמה עם השמדתם של יהודי אירופה ופולין אבל כאן ברובע היהודי בקרקוב היא מקבלת פתאום מעין רנסנס קל, על ידי שיקום בתי כנסת אבל אפילו יותר מזה דווקא בגלל הרצון של הפולנים להזכיר ולא למחוק את העבר היהודי של קזימיש. אפשר לראות את זה על קירות הבתים, בתפריטי המסעדות, בשמות המקומות ואפילו בבר הכי חם בעיר – חבר’ה שבו שימרו את ציורי הקיר של בית הכנסת שהיה במקום. נגיע להכל ואתם מוזמנים לראות את כל זה בסיור שלנו ברובע. מוזמנים לנקודה הבאה.
סיורי שמע מודרכים
הרובע היהודי קזימיש
הרובע היהודי בקרקוב הוא יחיד ומיוחד. בתי הכנסת הרבים שחלקם פעילים היום הם רק חלק מהסיפור המשקף מאות שנים של קהילה מפוארת שנכחדה בשואה. יש כאן ניסיון לשמר אווירה יהודית המזכירה את העבר לצד...
הגטו ומוזיאון שינדלר
קשה מאוד לזהות את הגטו בשכונת פודגוז'ה שמעבר לנהר. השכונה מתחדשת ולא נשארו שרידים רבים מהגטו. הביקור כאן מתחיל בכיכר השילוחים שהפכה להיות מיצג המשלב את העבר וההווה עם הכיסאות...
מצודת ואוול
מצודת ואוול מוגדרת על ידי אתרי אינטרנט ואנשים רבים כמקום שהוא אתר החובה הראשון לראות כתייר בקרקוב. המצודה נמצאת מעל גדת נהר ויסלה וצופה אליו. ניתן לטייל במתחם החיצוני ולבקר במספר...
אתרים בקרקוב
כיכר הכיסאות
כיכר הכיסאות היא האנדרטה הגדולה ביותר בגטו קרקוב. האדריכל ראה לנגד עיניו את התמונה של חיסול הגטו והמטלטלין שנשארו כאן לאחר שהיהודים עזבו. כיכר ריקה ומזוודות וחבילות בכל מקום.
מכרה המלח וייליצקה
מכרות המלח בסמוך לקרקוב, בעיר וייליצ'קה, הם מכרות מלח מרשימים בכל קנה מידה. העובדה שהמקום הוא היעד הכי פופולרי לתיירים בפולין שבו מבקרים מעל מיליון מבקרים בשנה מעיד על כך. במכרות מסלול המיועד למבקרים
המפעל של שינדלר
המוזיאון שנמצא במפעל המפורסם של אוסקר שינדלר שהתפרסם בסרט "רשימת שינדלר" הוא מוזיאון שואה העוסק בעיקר באימת החיים היהודים בקרקוב תחת הכיבוש הנאצי ובאופן כללי בכיבוש הנאצי של פולין וקרקוב.
טיולים בסביבת קרקוב
Ojcow national park
אם אתם מחפשים אתנחתא מההמולה של המטרופולין הגדול של קרקוב, אחד המקומות שאפשר להינות מציוץ ציפורים, והרבה ירוק הוא הפארק הלאומי Ojcow שנמצא פחות משעה נסיעה מהעיר
דרום פולין וסלובקיה
שילוב של טיול בקרקוב, זקפונה והרי הטטרה בסלובקיה הוא שילוב מנצח לטיול של 10 ימים ומעלה. למעשה נחיתה בקרקוב לטיול של פרק זמן ארוך מאפשרת מספר מסלולים שהאטרקטיבי ביותר מביניהם: דרום פולין והרי הטטרה
מכרה המלח וייליצקה
מכרות המלח בסמוך לקרקוב, בעיר וייליצ'קה, הם מכרות מלח מרשימים בכל קנה מידה. העובדה שהמקום הוא היעד הכי פופולרי לתיירים בפולין שבו מבקרים מעל מיליון מבקרים בשנה מעיד על כך. במכרות מסלול המיועד למבקרים
כתבות בנושאים שונים
חומת הגטו בקרקוב
שריד חומות הגטו-בשביל היהודים החומה סימלה הבדל בין חיים למוות. מחוץ לגטו היה אפשר לשרוד, לגנוב אוכל, להסתתר ואפילו למרוד. בתוכה היה עתיד אחד שהוביל להשמדה.
כשהרבי פגש את הכומר בבית קפה
מכירים את הבדיחה שכומר ורב נכנסים לבר ? אז זהו, שכאן זה אמיתי. הכומר הוא האפיפיור יוחנן פאולוס השני והרב הוא באר מייזלש ושם הבר הוא "חבר'ה" והוא בכלל בית כנסת מייזלש במקור.
מסעדות כשרות בקרקוב
מדהים להסתובב בקז'ימיש - הרובע היהודי בקרקוב שבמשך 600 שנים היה מרכז לקהילה מפוארת שחרבה בשואה. בסיור במקום היום, תופתעו לראות כל כך הרבה בתי כנסת ואתרים יהודיים ממש קמים לתחייה