פסטיבל התרבות היהודית בקרקוב

פסטיבל התרבות היהודית בקרקוב הוא אחד מאירועי התרבות הגדולים בקרקוב בפרט ובפולין בכלל. הפסטיבל הזה הוא כנראה ההפך ממה שאתם יכולים לחשוב שהוא, אם לא ביקרתם בו מעולם.

רוב המשתתפים בו הם פולנים שרואים בתרבות היהודית חלק בלתי נפרד מהתרבות הפולנית ואפילו אפשר להגיד שהם מתרפקים עליה מבלי שבאמת הכירו אותה לאחר שהיא נמחקה בשואה. הדבר השני והבלתי צפוי הוא האמנים שמופיעים בפסטיבל. מי שחושב שהמוסיקה המתנגנת על הבמות היא בעיקר כלייזמרים וחזנות טועה ובגדול. רוח הפסטיבל הוא רוח יהודית המשלבת את העבר עם האמנות היהודית ישראלית בהווה על כל גווניה. זה מתחיל מחזן תימני צעיר שמסלסל בבית הכנסת הטמפל ועד להקות אינדי מישראל ומוסיקה אלטרניבית.

במשך 10 ימים גודשים את רחובות קזימירז’ עשרות אלפי מבקרים. פולנים, אירופאים, אמריקאים, יהודים וישראלים אבל ללא ספק רוב משתתפי הפסטיבל אינם יהודים. הבמות, חללי ההופעות, בתי הכנסת והסדנאות האינטימיות גדושים בכל אותם מבקרים.

כדי להבין את הקשר הפולני עם החיית התרבות היהודית בפסטיבל קרקוב, צריך להבין מי האיש שעומד מאחורי הפסטיבל.

יאנוש מאקוש היה נער לא יהודי בעיירה קטנה על גבול אוקריאנה שנולד כ 15 שנים לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה. כנער הוא מאוד אהב את העיירה שלו והכיר אות  היטב. יום אחד בסיפריה הוא פוגש אדם מבוגר, בן המקום, שנולד עוד לפני מלחמת העולם הראשונה.  הם מתחילים לדבר ובשיחה הפרופסור מספר לו שבעבר, לפני המלחמה, חצי מתושבי העיירה היו יהודים. העובדה הזאת ממש הממה אותו מכיוון שעד אז הוא לא ידע יותר מידי על השואה מעבר לעובדה שהיה מחנה נורא בשם אושוויץ והרבה פולנים נרצחו על ידי הנאצים. לא היה לו מושג שהיו יהודים בעיירה שלו והוא למעשה לא ידע מהם יהודים.

הוא התחיל לחקור והפך עם השנים לאוהד מושבע של היהדות, התרבות היהודית ומדינת ישראל.

בשנת 1988, עוד בתקופת הקומוניזם, יאנוש יזם פסטיבל תרבות יהודית קטן בקזימירז. בין היתר היה שיח על המפגש בין פולין והתרבות היהודית. מספר מצומצם של משתתפים הגיעו וביניהם אפילו כמה חובשי כיפות.  לאט לאט הפסטיבל הפך להיות אבן שואבת לאלפי פולנים שמתעניינים בתרבות היהודית שבעבר הלא רחוק הייתה חלק כל כך משמעותי מפולין.

כדי לקבל תמונה על הפסטיבל עצמו צריך להבין אילו הופעות מתקיימות בו. אז הנה מספר דוגמאות מהשנים 2017-2018:

פרופ’ דן בהט, ד”ר גדי טאוב, ד”ר רות קלדרון, פרופ’ שלמה אבינרי והאמנית ויקטוריה חנה.