פשוט לטייל בקרקוב – סיורי שמע מודרכים, המדריך הוירטואלי שלך

כשהרבי פגש את הכומר בבית קפה

מכירים את הבדיחה שכומר ורב נכנסים לבר ? אז זהו, שכאן זה אמיתי. הכומר הוא האפיפיור יוחנן פאולוס השני והרב הוא באר מייזלש והבר הוא “חבר’ה” והוא בכלל בית כנסת מייזלש במקור. הרובע היהודי, קזימיש, משמש כבר שנים כאזור הבילויים של אנשי קרקוב. התהליך הזה התחיל, דרך אגב, בעקבות סרטו שפילברג, רשימת שינדלר. עד אז זה היה רובע נטוש עם פשע ועוני ברחובותיו. היום יש כאן בתי קפה ציוריים, מסעדות קטנות ופאבים, מעין תערובת מיוחדת של ישן וחדש. בצומת רחוב בוז’גו צ’אווה Bozego ciala ורחוב Meiselsa ניצב בית קפה מרשים עם חלל ענק  וגבוה, על קירותיו הטיח המתקלף מטשטש במעט ציורים עם כיתוב בעברית של הר הבית, קבר רחל, מערת המכפלה ועוד. אט אט נופל האסימון, הפתח דרכו נכנסנו היה בעבר מבנה ארון הקודש, הגזוזטרה המתנשאת מעל הבר שימשה עזרת נשים, וכניסת השרות שימשה ככניסה הראשית לבית הכנסת מייזלש.

מטרים ספורים בהמשך הרחוב נמצאת כנסיית קורפוס כריסטי – הכנסייה של קהילת Bozego ciala , כנסיית ‘גוף האדון’ שחבריה מייצגים את מיטב הקתוליות האדוקה של פולין. פה ברחובות הללו הסתובב קרול ויטולה הידוע כאפיפיור יוחנן פאולוס השני, האפיפיור הפולני שההיכרות האינטימית עם השכנים והחברים היהודים ברחובות קרקוב הביאו אותו להיות האפיפיור הראשון שביקר בבית הכנסת היהודי ברומא ומאוחר יותר גם הושיט יד ליהדות והביע התנצלות רשמית של הנצרות על מעלליה כלפי היהודים.

הדמות הנוספת בסיפור הוא הרב דב בר מייזלש ששימש רבה של ורשה וקודם לכן של קרקוב. הרב שהיה גאון בתורה, הוגה ואיש ספר שכתב רבות, התפרסם ברחבי העולם התורני בזכות ספר החידושים שלו על ‘ספר המצוות’ של הרמב”ם. הוא היה חלק משושלת רבנים מפורסמים בפולין וכך גם בנו ששימש אב בית הדין בפולין. הוא שימש כסנטור בגליציה ובפרלמנט האוסטרי, שמעו יצא למרחוק בזכות תעוזתו ופעילותו הפוליטית.
הוא נכנס לפנתיאון הפולני כאחד הפעילים הבולטים שתרמו למאבק לעצמאות פולין. “אנחנו שותפים לצרה, אך מטרתנו זהה” נהג לומר בנאומיו ששלהבו צעירים יהודים ולא יהודים למאבק לעצמאות. כבעלים של בנק, עשיר בזכות עצמו וגם בזכות חמיו, רכש ותרם נשק למורדים. לאחר המרד נעצר וגורש ע”י השלטון הרוסי ונאסר עליו לשמש כרב. כאחד הסמלים החשובים לעצמאות הפולנית הפכה הלווייתו למפגן עצום של עשרות אלפי מלווים.

כמו החיבור הפיסי של רחובות הקורפוס כריסטי והרב מייזלש כך החיבור המיוחד של הרב מייזלש לציבור הלא יהודי בפולין ובעיקר בקרקוב וגם האהדה והערצה בקרב קהילתו היהודית הפכו אותו לדמות המסמלת חיים משותפים.

הבר שנקרא “חבר’ה” שהיה בית כנסת, אולי צורם לעין הישראלית אך ברמה הסמלית כוח החיים יחד בולט מעל הכל. וכאן נסיים את סיורנו